חשיבות פעילויות רווחה בזמן משבר

העולם השתנה.

לאחר 5 שנים של צמיחה וגאות, הגיעה המפולת. כולם בפאניקה.

אז מה יהיה ומה אפשר לעשות…?

לאחר שכל ארגון לוקח את ההחלטות הקשות שהוא חייב לקחת, צריך להמשיך ובכל הכוח. המוטו החדש הוא – צריך להספיק ולעשות יותר בשביל פחות.

הדבר הראשון שחושבים עליו הוא במה ניתן לקצץ ומן הסתם הדברים הראשונים שעולים הם המותרות- הכיבוד למשרד, סוג הקפה, פעילויות תומכות למשפחות, אירועים לעובדים וכו'.

אך כאן נוצרת לנו בעיה…

בתור ארגון עלינו לדאוג לכך שהעובד שלנו יהיה עסוק בקידום מטרות הארגון ולהביא אותו למצב בו הוא ממקסם את זמנו וכישרונו. יהיה לו קשה לעשות זאת אם הוא מודאג במה יהיה מחר.

פעילויות הגיבוש שנערכות בזמן צמיחה, חשובות פי כמה בזמן משבר. את העובדים שנשארו בארגון יש להרגיע ולגרום להם להרגיש שהם משתייכים לקבוצה מצומצמת יותר אך מובחרת יותר שעל כתפיה מונחת האחריות להביא את הארגון למקום שבו הוא צריך להיות.

ניתן לעשות זאת בצורת ערב גיבוש. אומנם הערב לא צריך להראות ראוותני או בזבזני אלא יותר מצומצם, אך עדיין אפשר לחגוג וליהנות.

הצמצום יכול לבוא לידי ביטוי בסוג התפריט שבוחרים או אפילו בויתור על הופעות של אמנים מובילים שבעבר היו חלק מאותם ערבי גיבוש.

הכוונה היא לחזור לבסיס, שהוא השגת הערך המוסף מהכינוס החברתי באוירה משוחררת, עם קצת אלכוהול, נשנוש קל ואפילו פיזוזים למשמע המוסיקה.

בסופו של דבר, גם בזמני גאות רווחת העובדים היא אינה בגדר "שריפת מזומנים".ביטחון ורווחת העובד חשובים על מנת שהוא ירגיש חלק ויבין כמה חלקו חשוב.

ברגע שהעובד מפנים שהוא נקרא לדגל ושכל אחד צריך לעשות את המירב לטובת הכלל, הוא יהפוך ליעיל יותר.

אסור להפסיק פעילויות רווחה. אפשר לקצץ, אך לא לבטל…

בסופו של דבר הארגון קם ונופל על עובדיו…